אחרי שבחנו את הזוויות המחקריות, ירדנו לשטח, ושאלנו את ריקי סאלם, מתאמת אתנה באיגוד האתלטיקה, האם לדעתה בנות ובנים צריכים להתאמן בקבוצות נפרדות או מעורבות?

"רוב הקבוצות באתלטיקה הן קבוצות מעורבות, כך שבדרך כלל השאלה הזאת כלל לא עולה. אבל היה מקרה אחד שבו שאלתי את עצמי אם לא נכון יותר להפריד בין הבנים לבנות.

הייתה לנו הזדמנות להכניס קבוצת ריצה לפנימייה, לאחר ששנה קודם לכן הפרויקט לא צלח, אבל הם הסכימו לתת לי את ההזדמנות להתערב ולנסות פעם נוספת . התחלנו בשבוע חשיפה. חשיפה זו טעימה מהפעילות שבה עושים אימון של 30 דקות שבו אני מציגה את עצמי, את החוג, ומזמינה אותם לאימונים שיתקיימו בהמשך. ממש במקרה (בגלל אילוצי קורונה וצורך בקבוצות קטנות) עשינו לבנים ולבנות בנפרד.

בסוף החשיפה, שהייתה מוצלחת, אמרתי לבנות שכשהחוג יתחיל לפעול אז האימונים יהיו משולבים, בנים ובנות יחד. והיו כמה בנות שקצת הסתייגו- היו אמירות כמו "אוי, למה?", "עדיף שלא", "חבל". כששאלתי קצת יותר הבנתי שהן פחות מרגישות עם זה בנח. ובסוף שבוע החשיפה, כשראיתי שהאמירות האלה חוזרות על עצמן, אמרתי למנהלים שאולי כדי לחשוב מחדש על השילוב של הבנות והבנים באימונים. גם הקולגות מ"אתנה" שהתייעצתי איתן, המליצו לי להתחיל בקבוצות נפרדות. 

אבל זאת הייתה התלבטות. לא הייתה החלטה שזה מה שצריך לעשות וזהו. כי בעצם השאיפה היא כן ליצור קבוצות מעורבות. על פניו אין סיבה להפריד את הקבוצות, ורוב הקבוצות הקיימות הן באמת קבוצות מעורבות. כי אפשר להתמודד עם העובדה שהרמות שונות, ואפשר לעשות התאמות. יש יתרון בכך שלבנות החזקות יותר יש אפשרות להתאמן עם הבנים ולקבל את האתגר המהיר יותר, ושהבנים שפחות נח להם ומחפשים את הסביבה הפחות שיפוטית ימצאו את המקום שלהם דווקא עם חלק מהבנות. בדרך כלל זה גם יותר כייף כשבנים ובנות מתאמנים יחד. יש יותר עניין, זה יותר מגניב. אז זה כאילו היה נשמע קצת מבאס לעשות אימון שהוא רק לבנות או רק לבנים. זה היה נשמע פחות כייף. והילדים בשלב הזה מחפשים את הכיף. 

אבל בכל זאת התגובות של הבנות עוררו בנו איזושהי מחשבה. וזה באמת מה שעשינו בסוף. הפרדנו את הבנים והבנות בתיכון ובחטיבה. למעשה זו שנת פיילוט, כי אנחנו לא באמת יודעים מה הקומבינציה הנכונה. זו התייחסות להלך רוח שעלה. יכול להיות שבהמשך נראה שהנערים והנערות מהתיכון כן מעדיפים להתאמן יחד. אלו דברים שצריכים להיות דינמיים. צריך להרגיש את הקבוצה. כי בסופו של דבר יש משהו בדינמיקה הקבוצתית הזו שהוא משמעותי. "

 

 

מה לדעתך גורם לנערים ונערות לרצות או לא לרצות להתאמן יחד?

"ההשערה שלי היא שככל שהמשתתפים והמשתתפות הם ברמה יותר התחלתית, אז ההעדפה שלהם היא להיות בנפרד, וככל שהרמה יותר גבוהה ומקצועית הם יעדיפו להתאמן יחד. 

כשהם מתחילים אז הבנות לא רוצות שיגידו שהן מאחור, שהן חלשות. או שיתייגו אותן כלא מהירות. הן רוצות להיבנות בצורה הדרגתית בלי לחץ. לעומת זאת ברמות הגבוהות הן כבר נהנות יותר מהיכולות שלהן ורוצות להציג אותן. 

גם לבנים פחות כייף בשלב הראשוני ליד הבנות, וגם להם זה קצת מוריד מהביטחון. זה כמובן שזה גם עניין של אופי, אבל באופן כללי יש בנים שמרגישים לא בנח עם העובדה שנותנים להם להתאמן עם בנות, שבתפיסה שלהם הן חלשות יותר. זה יכול להיות קשה במיוחד עבור הבנים הפחות טובים בקבוצה, שפחות ירגישו בנח שהבנות יכולות לצפות בהם בשלב שבו הם מנסים להשתפר ולבסס את המקום שלהם בקבוצה. במיוחד במידה ויש בקבוצה בנות שאפתניות בעלות יכולות גבוהות. אבל אתלט שהוא כבר בטוח בעצמו, לא ירגיש חוסר ביטחון ליד הבנות. הוא אפילו ייהנה מזה. "